כלל 50/30/20 מחלק הכנסה לאחר מיסים לשלוש קטגוריות: 50% להוצאות חיוניות, 30% לתחביבים ו-20% לחיסכון וזקיפת חובות. זה לא חוק, אלא נקודת התחלה: תוך דקה אתה מקבל תקציב מעשי, שאחר כך תותאם לחייך.
מהיכן הגיע הכלל ומה המרכזי בו
את הכלל תיארו אליזבת וורן ואמליה וורן טיאגי בספר "All Your Worth" (2005). הרעיון שלהם לא היה באחוזים מדויקים, אלא בפישוט: במקום עשרים קטגוריות וטבלה של נוסחות, יש שלוש סלים שקל להחזיק בראש. זו הסיבה שהכלל שרד כמעט שני עשורים ודוזנים של אפליקציות.
המרכזי בו הוא סדר העדיפויות. ראשית מה שבלעדיו אי אפשר, אחר כך מה שמשמח, וחובה חלק לעתיד. אם תסיר קטגוריה כלשהי מהשלוש, התקציב מפסיק לעבוד: בלי "תחביבים" משליכים אותו כעבור חודש, בלי "עתיד" הוא לא מגן מפני הפתעות.
מה כלול בכל קטגוריה?
קטגוריה | מה כלול | דוגמה |
|---|---|---|
50% חיוני | דיור, מזון, תחבורה, תקשורת | שכר דירה ומזון |
30% תחביבים | מסעדות, משלוח, מנויים, בידור | משלוח וקולנוע |
20% עתיד | כרית, מטרות, תשלומים מיידיים | קרן חירום לשלוש חודשים |
הגבול בין הקטגוריה הראשונה והשנייה לא בסוג ההוצאה, אלא בשאלה "האם יכול להסתדר בחודש הזה בלעדיה". מזון חיוני, משלוח של אותו מזון כבר תחביב. כרטיס חודשי חיוני, טקסי "לחמש דקות" - לא.
איך מחשבים את האחוזים שלך?
לא לפי הרגשה, אלא לפי רישום. בעבור שבועיים רשום את כל ההוצאות, אחר כך חלק קטגוריות לחיוניות ותחביבים וחשב את ההוצאה של כל קטגוריה מההכנסה. בـ Budget הקטגוריות מוגדרות באופן אוטומטי, אז נשאר רק לסכם אותן לשתי קבוצות ולהשוות עם 50 ו-30.
שגיאה טיפוסית בשלב זה היא רישום תחביבים כחיוניים, כי "ככה מקובל". קפה בהכנה יומיומית, משלוח במקום בישול, שירות סטרימינג שני "ל-כל-מקרה" כמעט תמיד נמצאים בסל הראשון. בגלל זה ההוצאות החיוניות נראות כמו 70%, ואדם מחליט שהכלל לא מתאים לו. בדוק כל סעיף גדול בשאלה "האם יוכל להסתדר בחודש הזה בלעדיו" וחשב שוב.
מתי הכלל לא עובד?
הכלל תוכנן להכנסה ממוצעת בעיר עם עלות דיור ממוצעת. מחוץ לנתונים אלה צריך לשנות את האחוזים, וזה בסדר.
דיור יקר. אם השכר לבד אוכל יותר מחצי מההכנסה, 50% לא בר הגעה. חשב 60-65% על חיוני וקצץ תחביבים, לא עתיד.
חובות יקרים. הלוואה בריבית גבוהה עדיף להחזיר מוקדם מאשר לחסוך. אז כל 20% הולכים זמנית לחוב.
הכנסה נמוכה. כשהחיוני תופס כמעט הכל, התחל עם 5% על עתיד. חשוב ההרגל, לא המספר.
הכנסה לא יציבה. עבודה חופשית וזמנית לא נותנת אחוזים קבועים. חשב מהכנסה ממוצעת של שלוש חודשים, לא מהאחרונה.
החודש הראשון של רישום. כל עוד אין רישומים, אין מה לחלק. קודם מדוד, אחר כך תכנן.
איך מותאמים הפרופורציות לך
שנה מספר אחד בחודש. נניח שאחרי ההערכה הראשונה היה לך 65/30/5. ניסיון לקפוץ ל-50/30/20 בבת אחת - דרך ודאית להיכשל. קודם הפך ל-65/25/10: חמישה אחוזים מהתחביבים עברו לעתיד. כעבור חודש 60/25/15, אם הצלחת להוריד סעיף חיוני אחד. כל צעד קטן, לכן הוא נשמר.
דרך מעשית לא להוציא את חלק העתיד - להזיז אותו ראשון, ביום קבלת ההכנסה, ולהגדיר תקציב לחודש שווה לשאר 80%. בבוט זו פקודה אחת /budget: אתה מציין את הסכום להוצאות, והשאר מחוסב מהם, ולא מהכנסה כלל. אז החיסכון לא תלוי בכמה נשאר לסוף החודש.
שאלות תכופות
האם מחשבים את האחוזים מהכנסה לפני מיסים או אחריהם?
אחרי מיסים, מהסכום שבעצם מגיע לחשבון. זה בדיוק מה שאתה מפיץ, וזה בדיוק ממה שחישבו מחברי הכלל. אם מיסים מופחתים באופן אוטומטי, השאלה תיפתר מעצמה. אם אתה משלם אותם בעצמך, קודם הוריד אותם, אחר כך חלק את השאר לשלוש קטגוריות.
לאן להכניס הלוואה או משכנתא?
התשלום החיוני המינימלי שייך ל-50%: בלעדיו אי אפשר להסתדר. הכל שתשלם מעבר למינימום כדי לסגור את החוב מהר יותר, בא מ-20%. חלוקה זו מראה תמונה כנה: עומס חיוני בנפרד, וזקיפה מואצת כהשקעה בעתיד.
מה לעשות אם ההוצאות החיוניות גבוהות מ-50%?
קודם בדוק שלא הזנחת תחביבים להוצאות חיוניות: משלוח, מנויים, טקסי. אם לאחר בדיקה ההוצאה עדיין גבוהה, קבל את האחוזים שלך, למשל 60/25/15, והשתמש בהם. הכלל מתאמת לחיים, לא להיפך. צריך להוריד את חלק התחביבים, לא את החלק על העתיד.
20% לחיסכון - זה הרבה או מעט?
זה כיוון-הן, לא נורמה. כדי להתחיל, 5-10% מספיקים אם יותר לא אפשרי: ההרגל של חיסכון חשוב יותר מהגודל. עשרים אחוז הגיוניים כשיש מטרה, למשל כרית על כמה חודשי הוצאות. בלי מטרה, אחוז גבוה לא עומד, כי לא ברור בשביל מה.
האם הכלל מתאים להכנסה לא יציבה?
כן, אם מחשבים מהכנסה ממוצעת של שלוש חודשים האחרונים, לא מהתשלום האחרון. בחודש טוב, הגרעון הולך לכרית, בחודש חלש אתה שוקע ממנה. כך האחוזים נשארים קבועים, וגלגולי הכנסה מוקטנים על ידי הקרן, ובשבילה דרושים ה-20%.
האם אפשר להשתמש ב-50/30/20 כשניים?
כן, אם מחשבים מהכנסה משותפת ורישום תנועות במקום אחד. כדאי להתוכח רק על הגבול בין חיוני לתחביבים, ובעדיף להסכים עליו מראש. חלק העתיד משותף: כרית מגנה על שניכם, לכן זה נוח להזיר אותה מסכום אחד, לא בנפרד.
מה הלאה
חשב את האחוזים שלך לפי רישומים אמיתיים: אם עדיין אין רישום, התחל בבדיקה של שבעה ימים לאן הולך הכסף. אחר כך הזיר את חלק העתיד והגדר תקציב לשאר בפקודה /budget בـ Budget. עצות נוספות - בסעיף ייעוצים.
